בכור שור על בראשית פרק מז

רבי יוסף בכור שור · 10 פסוקים בפרק עם פירוש · הפרק במקראות גדולות, עם כל המפרשים

בראשית מז, דוַיֹּאמְרוּ אֶל־פַּרְעֹה לָגוּר בָּאָרֶץ בָּאנוּ כִּי־אֵין מִרְעֶה לַצֹּאן אֲשֶׁר לַעֲבָדֶיךָ כִּי־כָבֵד הָרָעָב בְּאֶרֶץ כְּנָעַן וְעַתָּה יֵשְׁבוּ־נָא עֲבָדֶיךָ בְּאֶרֶץ גֹּשֶׁן

לגור בארץ באנו. לפי הפשט להתיישב ולהשתקע ורבות' פי' שלא ירד להשתקע אלא לגור שם:

בראשית מז, ואֶרֶץ מִצְרַיִם לְפָנֶיךָ הִוא בְּמֵיטַב הָאָרֶץ הוֹשֵׁב אֶת־אָבִיךָ וְאֶת־אַחֶיךָ יֵשְׁבוּ בְּאֶרֶץ גֹּשֶׁן וְאִם־יָדַעְתָּ וְיֶשׁ־בָּם אַנְשֵׁי־חַיִל וְשַׂמְתָּם שָׂרֵי מִקְנֶה עַל־אֲשֶׁר־לִי

אנשי חיל. לפי שראה אותם בעלי קומה ותואר נתן את לבו להם כי אנשי חיל הם:

בראשית מז, זוַיָּבֵא יוֹסֵף אֶת־יַעֲקֹב אָבִיו וַיַּעֲמִדֵהוּ לִפְנֵי פַרְעֹה וַיְבָרֶךְ יַעֲקֹב אֶת־פַּרְעֹה

ויברך יעקב את פרעה. שלואי"ר (saluer, grüssen) בלע' כי כן דרך ב"א כשבאין לפני אדם וכשנפטרין ממנו מברכין אותו וכן עשה יעקב לפרעה:

בראשית מז, חוַיֹּאמֶר פַּרְעֹה אֶל־יַעֲקֹב כַּמָּה יְמֵי שְׁנֵי חַיֶּיךָ

כמה ימי שני חייך. לפי שראה אותו זקן חשב כי רוב שנים היו לו ואמר לו יעקב לא ברוב ימים באה עלי זקנה כי מעט ימי שני חיי אך רעות גדולות וטרחים גדולים באו עלי ומפני הטורח והדאגה קפצה עלי זקנה:

בראשית מז, יטלָמָּה נָמוּת לְעֵינֶיךָ גַּם־אֲנַחְנוּ גַּם אַדְמָתֵנוּ קְנֵה־אֹתָנוּ וְאֶת־אַדְמָתֵנוּ בַּלָּחֶם וְנִהְיֶה אֲנַחְנוּ וְאַדְמָתֵנוּ עֲבָדִים לְפַרְעֹה וְתֶן־זֶרַע וְנִחְיֶה וְלֹא נָמוּת וְהָאֲדָמָה לֹא תֵשָׁם

גם אנחנו גם אדמתינו. כי אדמה שאין בה בני אדם הרי היא מתה שאין מי שיחרוש ויעבוד אותה ואינה עושה פירות:

בראשית מז, כאוְאֶת־הָעָם הֶעֱבִיר אֹתוֹ לֶעָרִים מִקְצֵה גְבוּל־מִצְרַיִם וְעַד־קָצֵהוּ

ואת העם העביר אותו לערים. שהיה מיישב אנשי עיר אחת בעיר אחרת ומחליף את יושבי עיר בעיר לפי שקנה אדמתם שלא יחזרו ויחזיקו בארץ לאחר זמן לומר כל אחד על שדהו זה של אבותי היה מעולם וירושתי מעולם ויחזיק כל אחד בשלו ולפיכך העבירם שלא יהיה להם טענה במה שבידו ותהא מוחזקת ביד פרעה וי"ל העביר אותו לערים כשמכר כל התבואה שבעיר אחת העבירם לקנות תבואה שבעיר אחרת והראשון עיקר:

בראשית מז, כזוַיֵּשֶׁב יִשְׂרָאֵל בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם בְּאֶרֶץ גֹּשֶׁן וַיֵּאָחֲזוּ בָהּ וַיִּפְרוּ וַיִּרְבּוּ מְאֹד

ויאחזו בה. כי כל הארץ היתה לפרעה ונתנה להם והרי היא להם לאחוזה כי הם לא מכרו כלום כי כמו שלא מכרו הכהנים שהיה להם חוק מאת פרעה כך יוסף כלכל אחיו ולא מכרו כלום והיתה הארץ להם לאחוזה:

לתורה ולתעודה, למקדשי אל וסדר עבודה, ולקטורת קנה וקדה, יזכיני לארץ חמדה, ואוייבתי תהיה אבודה ושדודה, ועל מחמדיה תהא ידו הדה, בסיימי ויגש אליו יהודה.

בראשית מז, כחוַיְחִי יַעֲקֹב בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם שְׁבַע עֶשְׂרֵה שָׁנָה וַיְהִי יְמֵי־יַעֲקֹב שְׁנֵי חַיָּיו שֶׁבַע שָׁנִים וְאַרְבָּעִים וּמְאַת שָׁנָה

ויחי יעקב בארץ מצרים. י"ז שנה ראהו בתחלה וי"ז בסוף:

בראשית מז, כטוַיִּקְרְבוּ יְמֵי־יִשְׂרָאֵל לָמוּת וַיִּקְרָא לִבְנוֹ לְיוֹסֵף וַיֹּאמֶר לוֹ אִם־נָא מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ שִׂים־נָא יָדְךָ תַּחַת יְרֵכִי וְעָשִׂיתָ עִמָּדִי חֶסֶד וֶאֱמֶת אַל־נָא תִקְבְּרֵנִי בְּמִצְרָיִם

שים נא ידך תחת ירכי. השתעבד לכך להיות נתון תחת רגלי לכך:

בראשית מז, לאוַיֹּאמֶר הִשָּׁבְעָה לִי וַיִּשָּׁבַע לוֹ וַיִּשְׁתַּחוּ יִשְׂרָאֵל עַל־רֹאשׁ הַמִּטָּה

ויאמר השבעה לי. נר' עתה ששים ידך תחת ירכי אינו על דרך שבועה אלא על דרך להיות משועבד לו כמו שפי' שלאחר שהודה להיות תחת יריכו אמר לו השבעה לי:

וישתחו ישראל על ראש המטה. להודות להק' על שנתן בלבו של יוסף לעשות רצונו, ורבות' פי' כי ליוסף השתחוה ואמרו על זה תעלה בעידניה סגיד ליה:

מקורות הנוסח של הפירושים

בכור שור: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Bekhor Shor – בכור שור, לייפציג, תרט"ז (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)

נוסח המקרא: כתב יד לנינגרד (Westminster Leningrad Codex, נחלת הכלל). חלוקת המילים לשורשים: Open Scriptures Hebrew Bible (CC BY 4.0). הטעמים הושמטו לנוחות הקריאה.