ביצה עם כתם דם – מותר לאכול?

למה דם בביצה אסור

בביצה מופרית, כתם דם עשוי להיות תחילת התפתחות של אפרוח, ולכן חז״ל אסרו אותה. השולחן ערוך (יורה דעה, סימן סו) מבחין בין מקומות שונים בביצה. ביצי לול רגילות כמעט אינן מופרות, ולכן הכתם הוא בדרך כלל דם בלבד – וגם הדם עצמו אסור. מכאן ההבדל בין המנהגים.

שני המנהגים

• מנהג אשכנז הנפוץ – משליכים את כל הביצה שנמצא בה כתם דם.
• מנהג רבים מהספרדים – בביצי לול שאינן מופרות מסירים את הכתם ואוכלים את השאר.
• בביצים מלול ביתי שיש בו תרנגול – הביצים עשויות להיות מופרות, והדין חמור יותר. שאלו רב.

איך בודקים ביצים

1. שוברים כל ביצה בנפרד לכוס שקופה או לקערית.
2. מסתכלים מול אור על החלמון ועל החלבון.
3. אם יש כתם – נוהגים לפי המנהג, ושוטפים את הכוס במים קרים.
4. רק אחרי הבדיקה מעבירים את הביצה לקערה הגדולה.

ביצה מבושלת בקליפה

ביצה בקליפה אי אפשר לבדוק לפני הבישול, ולכן אין חובה לבדוק אותה. אם מצאו כתם דם בביצה קשה – משליכים אותה. על הביצים האחרות שבושלו איתה ועל הסיר – שאלו רב.

ביצים בתבשיל, בעוגה ובחביתה

כשמכינים עוגה, חביתה או קציצות עם כמה ביצים, הבדיקה האישית חשובה במיוחד: ביצה אחת עם כתם שנכנסה לבלילה מעוררת שאלה על כל התערובת, ולפעמים גם על הקערה. הרגל פשוט של שבירה לכוס שקופה חוסך את רוב השאלות. במטבח גדול, כמו באירוע משפחתי, כדאי שאדם אחד יהיה אחראי על שבירת הביצים ובדיקתן, ולא יעביר ביצה לקערה לפני שהסתכל עליה.