כמה שעות מחכים בין בשר לחלב?

למה בכלל ממתינים

התורה אסרה לבשל בשר בחלב ולאכול אותם יחד. חכמים הוסיפו גדר: גם כשהבשר והחלב לא באו יחד, לא אוכלים חלבי מיד אחרי בשרי. הראשונים הסבירו את הגדר בשני טעמים – בשר שנשאר בין השיניים, וטעם השומן שנשאר בחך זמן רב. בגלל הטעמים האלה ממתינים גם מי שלא מרגיש כלום בפה, וגם מי שצחצח שיניים.

שלושת המנהגים

• שש שעות – כך נפסק בשולחן ערוך (יורה דעה, סימן פט), וכך נוהגים הספרדים ורוב האשכנזים. יש שנוהגים חמש שעות ומשהו, כלומר עד תחילת השעה השישית, על פי לשון הרמב״ם "כמו שש שעות".
• שלוש שעות – מנהג של חלק מקהילות אשכנז, בעיקר מגרמניה.
• שעה אחת – מנהג יוצאי הולנד. הרמ״א מביא מנהג להמתין שעה אחת, ומוסיף שנכון להמתין שש שעות.

מי שאינו יודע מה מנהג משפחתו – נוהג כמנהג הנפוץ, שש שעות, או שואל רב. נהוג שאישה נוהגת אחרי נישואיה כמנהג בעלה; בפרטים שאלו רב.

ממתי מתחילים לספור

לפי הדעה המקובלת סופרים מסיום אכילת הבשר – הביס האחרון – ולא מתחילת הסעודה. יש שנוהגים לספור מסוף הסעודה או מברכת המזון. השעות הן שעות רגילות של שישים דקות, ולא שעות זמניות.

עוף, תבשיל עם בשר ותבשיל פרווה

• עוף דינו כבשר לעניין ההמתנה.
• תבשיל שיש בו בשר או רוטב בשרי, כמו תפוחי אדמה שבושלו עם הבשר – דינו כבשר.
• לפי השולחן ערוך, גם מי שלעס בשר בשביל תינוק צריך להמתין.
• תבשיל פרווה שבושל בסיר בשרי נקי – לרוב הדעות אינו מחייב המתנה, אבל יש בזה פרטים, למשל במאכל חריף. שאלו רב.

ילדים, חולים ומצבים מיוחדים

בילדים קטנים נוהגים להקל לפי הגיל והצורך, ולהרגיל אותם בהדרגה עד שמגיעים לחינוך מלא. גם לחולה, לאישה בהריון או למניקה שקשה להם להמתין יש מקום להקלות. בכל המקרים האלה אין כלל אחד – שאלו רב מה מתאים במשפחה שלכם.