הרמב״ן

תולדות חייו

רבי משה בן נחמן נולד בשנת 1194 בגירונה שבקטלוניה, ובה חי ופעל רוב ימיו. בדומה לרמב״ם, התפרנס מרפואה. הוא היה מנהיגה הרוחני של יהדות קטלוניה, ותלמידיו – ובהם הרשב״א – העמידו את בית המדרש הגדול של ספרד הנוצרית.

רבותיו של הרמב״ן היו רבי יהודה בן יקר, מתלמידי בעלי התוספות, ורבי נתן בן מאיר מפרובנס, וממנו קיבל גם מסורת בקבלה מחוגי המקובלים שבפרובנס ובגירונה. רבנו יונה גירונדי היה קרובו. בימי המחלוקת הראשונה על ספרי הרמב״ם (1232) כתב הרמב״ן מכתב לחכמי צרפת, ובו ביקש לא להחרים את ספרי הרמב״ם וניסה לפשר בין הצדדים, מתוך כבוד לרמב״ם גם במקומות שחלק עליו. מתלמידיו המובהקים היו הרשב״א, רבי שלמה בן אדרת מברצלונה, ורבי אהרן הלוי (הרא״ה), ומתלמידי תלמידיו – הריטב״א והר״ן. הרמב״ן היה גם דרשן, ודרשותיו – כמו ״תורת ה׳ תמימה״ ודרשתו לראש השנה – נשמרו ונדפסו, ובהן הוא מבאר יסודות באמונה לציבור הרחב.

בחידושיו על התלמוד שילב הרמב״ן את דרך הלימוד של חכמי ספרד עם שיטת בעלי התוספות שבצרפת. בספר ״מלחמות ה׳״ הגן על הלכות הרי״ף מפני השגותיו של רבי זרחיה הלוי (בעל המאור), ובהשגותיו על ספר המצוות של הרמב״ם חלק על מניין המצוות. כתב גם את ״תורת האדם״ על הלכות אבלות, ובו ״שער הגמול״.

פירושו לתורה, שכתב בעיקר בבגרותו, הוא מן החשובים שבפרשני המקרא. הוא מתווכח לא אחת עם רש״י ועם אבן עזרא, מעמיק במבנה הסיפור ובטעמי המצוות, ומרמז על סודות הקבלה בביטוי ״על דרך האמת״.

בשנת 1263 נאלץ להשתתף בוויכוח פומבי בברצלונה, בנוכחות מלך ארגון, מול המומר פבלו כריסטיאני. לאחר שפרסם את דבריו בוויכוח הועמד לדין, ובעקבות זאת עזב את ספרד. בשנת 1267 הגיע לארץ ישראל, ובמכתב לבנו תיאר את חורבנה של ירושלים ואת המעטים שמצא בה, ואת הקמת בית הכנסת שחידש בעיר. אחר כך עבר לעכו, ושם, לפי המקובל, נפטר בסביבות שנת 1270. מקום קבורתו אינו ידוע בוודאות. ״אגרת הרמב״ן״ – ״תשמע בני מוסר אביך״ – שכתב לבנו, נאמרת עד היום בקהילות רבות.

תורתו ושיטתו

פירוש הרמב״ן לתורה משלב פשט, מדרש וסוד. הוא מעמיק בשאלת סדר הסיפורים, בטעמי המצוות ובהקשר הרחב של הפרשה, ומלמד יסודות באמונה – למשל ש״הנסים הנסתרים״ שבחיי היום יום מעידים על ההשגחה כמו הנסים הגלויים (פירושו לשמות יג, טז).

בהשגותיו על ספר המצוות מנה את מצוות יישוב ארץ ישראל כמצוות עשה לכל הדורות (מצוה ד׳ בהוספות), שיטה שהשפיעה רבות על הדיון ההלכתי בדורות האחרונים.

ללימוד באתר: פירוש הרמב״ן על התורה · מקראות גדולות · קבלה וחסידות

השפעתו על הדורות

בית מדרשו של הרמב״ן – הרשב״א, הריטב״א והר״ן – הוא שעיצב את לימוד הגמרא בספרד, ודרכם נמשכה בישיבות עד היום. פירושו לתורה הוא מן הפירושים הקבועים במקראות גדולות, ובית הכנסת הקרוי על שמו ברובע היהודי בירושלים מזכיר את תרומתו לחידוש היישוב היהודי בעיר.

ספריו ותורתו

• פירוש הרמב״ן על התורה – פירוש מעמיק המשלב פשט, מדרש ורמזי קבלה. לפירוש הרמב״ן ←
• חידושי הרמב״ן ומלחמות ה׳ – חידושים על מסכתות התלמוד והגנה על שיטת הרי״ף. לש״ס ←
• אגרת הרמב״ן – מכתב מוסר לבנו על הענווה ועל מידת הכעס.

יום ההילולא

אין תאריך פטירה מוסכם ומבוסס להרמב״ן, ולכן איננו מציינים יום הילולא.

לחישוב יום השנה של כל נפטר: מחשבון יארצייט.

שאלות נפוצות