פתגמים יהודיים ופתגמים בארמית מהגמרא – ופירושם
מערכת האתר · עודכן
פתגמים מהגמרא שנכנסו לשפה: ״מילה בסלע, משתוקא בתרין״ – מילה שווה סלע, שתיקה שווה שניים (מגילה יח ע״א); ״דעלך סני לחברך לא תעביד״ (שבת לא ע״א); ״תפסת מרובה לא תפסת״ (ראש השנה ד ע״ב); ״קשוט עצמך ואחר כך קשוט אחרים״ (בבא מציעא קז ע״ב).
על דיבור ושתיקה
״מילה בסלע, משתוקא בתרין״ (מגילה יח ע״א) – אם מילה שווה מטבע אחד, שתיקה שווה שניים.
״סייג לחכמה – שתיקה״ (אבות ג, יג) – השתיקה שומרת על החכמה.
״אגרא דבי טמיא – שתיקותא״ (ברכות ו ע״ב) – השכר של ביקור בבית אבל הוא השתיקה.
״שתיקה כהודאה דמיא״ (יבמות פז ע״ב) – מי ששותק, כאילו הודה.
״מות וחיים ביד לשון״ (משלי יח, כא) – למילים יש כוח של חיים ומוות.
על יחסים
״דעלך סני לחברך לא תעביד״ (שבת לא ע״א) – מה ששנוא עליך, אל תעשה לחברך; הלל: ״זו היא כל התורה כולה״.
״או חברותא או מיתותא״ (תענית כג ע״א) – או חברות, או מוות.
״כל ישראל ערבים זה בזה״ (שבועות לט ע״א) – כולנו אחראים זה לזה.
״אדם קרוב אצל עצמו״ (סנהדרין ט ע״ב) – אדם לא יכול להעיד על עצמו בלי משוא פנים.
״כל הנגעים אדם רואה חוץ מנגעי עצמו״ (משנה נגעים ב, ה) – קשה לראות את הפגמים של עצמנו.
על חכמה ומעשה
״תפסת מרובה לא תפסת, תפסת מועט תפסת״ (ראש השנה ד ע״ב) – מי שמנסה לתפוס יותר מדי, לא יתפוס כלום.
״כל המוסיף – גורע״ (סנהדרין כט ע״א) – לפעמים תוספת מקלקלת.
״קשוט עצמך ואחר כך קשוט אחרים״ (בבא מציעא קז ע״ב) – לתקן קודם את עצמך.
״קנאת סופרים תרבה חכמה״ (בבא בתרא כא ע״א) – תחרות בריאה מגדילה חכמה.
״הפך בה והפך בה, דכולא בה״ (אבות ה, כב) – הפוך בתורה ושוב הפוך – הכול נמצא בה.
על החיים
״לפום צערא אגרא״ (אבות ה, כג) – לפי הצער, השכר.
״כל דעביד רחמנא לטב עביד״ (ברכות ס ע״ב) – כל מה שה׳ עושה, לטובה.
״אגרא דכלה – דוחקא״ (ברכות ו ע״ב) – השכר של השיעור הוא הצפיפות; העיקר להגיע.
״אין חבוש מתיר עצמו מבית האסורים״ (ברכות ה ע״ב) – לפעמים צריך עזרה מבחוץ.
לעוד משפטים – משפטי השראה ומשפטים מפרקי אבות.
מה אפשר לעשות כבר היום
- למדו פתגם ארמי אחד בשבוע, והשתמשו בו.
- בפעם הבאה שבא לכם לענות בכעס – ״משתוקא בתרין״.
- שאלו את הילדים מה הם חושבים שפתגם אומר, לפני שמסבירים.
- חפשו את הפתגם במקור – ההקשר מעשיר.
- ״קשוט עצמך״ – לפני שמעירים לאחרים.
המקורות
- בבלי מגילה יח ע״א – ״מילה בסלע משתוקא בתרין״
- בבלי ברכות ו ע״ב – ״אגרא דבי טמיא שתיקותא״
- בבלי שבת לא ע״א – ״דעלך סני לחברך לא תעביד״
- בבלי ראש השנה ד ע״ב – ״תפסת מרובה לא תפסת״
- בבלי בבא מציעא קז ע״ב – ״קשוט עצמך ואחר כך קשוט אחרים״
- בבלי שבועות לט ע״א – ״כל ישראל ערבים זה בזה״
- בבלי יבמות פז ע״ב – ״שתיקה כהודאה דמיא״
שאלות נפוצות
מה פירוש ״מילה בסלע משתוקא בתרין״?
בארמית: ״מילה – בסלע (מטבע), שתיקה – בשניים״. אם מילה שווה מטבע, שתיקה שווה שניים (מגילה יח ע״א).
מה פירוש ״תפסת מרובה לא תפסת״?
מי שמנסה לתפוס יותר מדי – לא יתפוס כלום; מי שתופס מעט – מחזיק בו (ראש השנה ד ע״ב). עיקרון של צמצום והתמקדות.
מה פירוש ״דעלך סני לחברך לא תעביד״?
בארמית: ״מה ששנוא עליך – לחברך אל תעשה״. הלל אמר זאת לגר שביקש ללמוד את התורה ״על רגל אחת״, והוסיף: ״זו היא כל התורה כולה, ואידך פירושה הוא, זיל גמור״ (שבת לא ע״א).