מה עושים בשבעה? מנהגי בית האבל
השבעה מתחילה מיד אחרי הקבורה ונמשכת שבעה ימים: יום הקבורה נחשב ליום הראשון, והיום השביעי מסתיים בבוקר, אחרי תפילת שחרית. בימים האלה האבלים נשארים בבית, יושבים על כיסא נמוך, לובשים את הבגד הקרוע, אינם נועלים נעלי עור, ומתפללים במניין בבית. קרובים וחברים באים לנחם, ובית האבל נעשה מקום של זיכרון, שתיקה ושיחה על הנפטר.
מתי מתחילה ומתי נגמרת השבעה
השבעה מתחילה כשהקבר נסגר. מי שחוזר מבית העלמין כבר נמצא ביום הראשון של השבעה, גם אם הקבורה הייתה בשעות אחר הצהריים. השבת שבתוך השבעה נמנית בין הימים, אף שבה אין מתאבלים בגלוי.
ביום השביעי נוהגים לקום מהאבלות אחרי תפילת שחרית, לפי הכלל "מקצת היום ככולו". יש נוהגים שהמנחמים אומרים לאבלים מילות נחמה, והאבלים יוצאים יחד לסיבוב קצר מחוץ לבית, כסימן לחזרה אל העולם. אם חג חל בתוך השבעה – יש כללים מיוחדים, המפורטים במאמר אבלות בשבת ובחג.
סדר היום בבית האבל
- תפילות במניין: נוהגים להתפלל בבית האבל שחרית, מנחה וערבית, כדי שהאבלים יוכלו לומר קדיש בלי לצאת מהבית. בימי שני וחמישי יש מקומות שמביאים ספר תורה לבית.
- נר נשמה: מדליקים נר שדולק כל ימי השבעה, לזכר הנפטר.
- כיסוי מראות: נוהגים לכסות את המראות בבית האבל.
- ישיבה נמוכה: האבלים יושבים על כיסא נמוך או על מזרן, ואינם קמים מפני הבאים.
- ארוחות: נוהגים שהשכנים והחברים דואגים לאוכל, כדי שהאבלים לא יטרחו. הארוחה הראשונה היא סעודת ההבראה.
מה לובשים ומה נמנעים
האבל לובש את הבגד שנקרע בקריעה כל ימי השבעה, חוץ מבשבת. הוא נועל נעליים שאינן של עור, אינו לובש בגדים מכובסים ואינו מתרחץ לתענוג. בשבעה נמנעים גם ממלאכה, מלימוד תורה רגיל, מתספורת ומשאילת שלום. הרשימה המלאה, עם ההבדלים בין השבעה, השלושים והשנה, מופיעה במאמר דברים שאבל נמנע מהם.
היכן יושבים
יש נוהגים לשבת שבעה בבית שבו גר הנפטר, משום שנשמתו קשורה למקום. אחרים יושבים בבית של אחד האבלים, כדי שכולם יוכלו להיות יחד. נוהגים שהאבל אינו יוצא מהבית בימי השבעה אלא לצורך גדול, ולכן כשבוחרים מקום חשוב לחשוב על נוחות האבלים ועל האפשרות לארגן מניין.
הכנות מעשיות לבית האבל
- להכין כיסאות נמוכים לאבלים ומקומות ישיבה רגילים למנחמים.
- להדליק נר נשמה שדולק שבעה ימים, ולכסות את המראות.
- למנות אדם אחד שמתאם מניינים לשלוש התפילות, וסידורים לכולם.
- למנות קרוב או שכן שמתאם ארוחות, כדי שהאבלים לא יעסקו בכך.
- לפרסם את שעות הניחום ואת שעות התפילה, כדי שהאבלים יוכלו גם לנוח.
טעויות נפוצות
- לחשוב שהשבעה היא שבעה ימים מלאים של עשרים וארבע שעות – בפועל היום הראשון והאחרון הם ימים חלקיים.
- לספור מיום הפטירה במקום מיום הקבורה.
- לצפות שהאבלים יארחו, יגישו כיבוד או ידאגו למנחמים.
- להפוך את בית האבל למפגש חברתי רועש.
- להתאבל בגלוי בשבת – בשבת לובשים בגדי שבת ויושבים על כיסא רגיל.
שאלות נפוצות
האם יום הקבורה נחשב ליום הראשון של השבעה?
כן. גם אם נשארו מיום הקבורה שעות ספורות, הוא נחשב ליום הראשון, והשבעה מסתיימת בבוקר היום השביעי.
האם מותר להתקלח בשבעה?
רחיצה לשם תענוג אסורה בשבעה. רחיצה לצורך ניקיון, בריאות או במצב של אי־נוחות של ממש – יש בה הקלות, ויש לשאול רב על אופן הרחיצה.
האם אבל יכול לעבוד בשבעה?
בשבעה האבל אינו עובד ואינו עוסק בעסקיו. במקרה של הפסד גדול או צורך שאי אפשר לדחות, יש לשאול רב.
מה עושה מי ששמע על הפטירה רק אחרי זמן?
יש דינים מיוחדים למי שהשמועה הגיעה אליו באיחור ("שמועה קרובה" ו"שמועה רחוקה"), והם תלויים במספר הימים שעברו. במקרה כזה יש לשאול רב.
עוד במדריך האבלות
מאמרים מהעלונים בנושא
- "זאת התורה אדם כי ימות באהל כל הבא אל האהל וכל אשר באהל יטמא שבעת ימים (י"ט, י"ד) - התורה רוצה שלא נצטער - ספורבְּרִנָּה יִקְצֹרוּ
- הכרת הטוב של הצדיק – סיפור על רבי רחמים חי חויתה הכהןתורה וחסד – בית זכריה
- צוואת הרב ליפקין – האוצר שנשמר לנכד הלומד תורהתורה וחסד – בית זכריה
- הכרת הטוב – השמיכה שהשאירה את הנער בישיבה ומרן הרב שך בלוויית האלמנהתורה וחסד – בית זכריה
- "אם ישכם עשים חסד ואמת..." (כ"ד, מ"ט) - המרחם על הבריות מרחמים עליו משמים - ספור מרגשבְּרִנָּה יִקְצֹרוּ
בכל שאלה מעשית יש לשאול רב.