מטמונים מהפרשה

"ויביאנו אל המקום הזה ויתן לנו את הארץ הזאת ארץ זבת חלב ודבש" (כו, ט).

במדרש (פסיקתא רבתי ל״ב) על הפסוק (ישעיה נ"ד, י״ב): ״ושמתי כדכד שמשותיך ושעריך לאבני אקדח", מסופר על רבי יהושע בן לוי שהיה עומד עם אליהו הנביא בהר הכרמל.

אמר לו רבי יהושע בן לוי: אותן ״אבני כדכד״, המוכן אתה להראותן לי? אמר לו אליהו: הן!

ומסופר במדרש, שאליהו הנביא הראה לו אותן על ידי נס. וכך היה: מעשה בספינה אחת שפירשה בים הגדול.

לפתע פרצה סערה ואת הספינה אחזו נחשולים והיתה הספינה מיטרפת בים.

היה בה נער אחד עברי, נגלה עליו אליהו אמר לנער: אם אתה עושה את שליחותי, אני ממלט את האנייה הזו בזכותך! האם אתה מוכן?

אמר לו הנער: הן!

הוציא אליהו הנביא אבני כדכד ונתנם לנער ואמר לו: לך והראה לרבי יהושע בן לוי אבני כדכד אלו, והוא יושב במדינה הגדולה בלוד, אולם אל תראה לו אותם שם, אלא הוליכוהו למערה של לוד ושם הראה לו אותם!

הלך הנער ואמר לרבי יהושע בן לוי שיבא אחריו למערה.

בהגיעם למערה הוציא הנער את האבנים והראה אותם לרבי יהושע בן לוי, מיד הבהיקה כל לוד מאורם!

אבנים אלה יהיו מצויות לעתיד לבוא בכל תחום ארץ ישראל, עד כדי כך שבזמן הזה קובעים גבולות באבנים ובסלעים גדולים ולעתיד לבוא יתחמו גבולות באבנים טובות ומרגליות!

"ושמחת בכל הטוב אשר נתן לך ה׳ אלקיך" (כו, יא).

על פסוק זה אמר המגיד מדובנא משל נפלא: כאשר אדם מקבל מחבירו במתנה כוס זכוכית, הוא מניח אותה במטבח בין שאר כליו ומשתמש בה מידי פעם עד אשר תשבר.

לא כן הדבר אם מוזמן האיש אל בית המלך ושם ניתנת לו במתנה כוס מעין זו, כאות הוקרה מאת המלך, ברור הדבר שכוס זו לא תינתן במטבח בין שאר הכוסות, אלא תוצג לראווה בארון נאה שבסלון ביתו שם תישמר היטב. הרי אות הוקרה היא מאת המלך!

בכל עת כאשר מביט האיש ורואה את הכוס שקיבל מאת המלך, לבו מתמלא שמחה! המלך בכבודו ובעצמו מוקירו וחפץ ביקרו!

כך הוא גם הנמשל - אמר המגיד - כאשר אדם זוכה לקבל רוב טובה מאת הקדוש ברוך הוא, עליו לשמוח לא רק בטובה עצמה, אלא גם ישמח שמחה עצומה על שזכה לשאת חן בעיני מלך מלכי המלכים!